דו”ח האקלים החדש של האו”ם מתריע כי ההתחממות הגלובלית נותנת אותותיה בכל העולם – וקורא להאצת המעבר לשימוש באנרגיה ירוקה ■ במקביל, תנאי השוק השוררים וההתפתחויות האחרונות מספקים רוח גבית חזקה לתחום האנרגיות המתחדשות
20.4.2022
משבר האקלים דוהר לכיוון נקודת האל חזור. זאת אחת המסקנות המהדהדות שמופיעות בדו”ח שפירסם פאנל המדענים של האו”ם .(IPCC) הדו”ח השנתי, שחובר על ידי 270 מדענים מובילים מ-67 מדינות, היה מטריד וקודר מקודמיו. כותבי הדו”ח התריעו כי נזקי האקלים ממשיכים לגבות מחיר כבד מהאנושות, שאת תוצאותיהם רואים כמעט בכל חלק בעולם.
בדו”ח הוצגו הערכות כי עד סוף המאה הנוכחית, נכסים בסכום מצטבר של עד 12 טריליון דולר עלולים להיות תחת סיכון מוגבר בשל אירועי מזג אוויר קיצוניים. בצדה של אותה הערכה, מדגישים מומחי הפאנל כי האנושות אחראית להתחממות הגלובלית – ולכן בידיה גם הפתרון.
לשיטת המדענים, יש לנקוט צעדים דרמטיים ושאפתניים, עוד יותר מאלה שיושמו עד כה, בשביל להתמודד עם ההתחממות הגלובלית. כך, בין היתר, לקצץ במחצית לכל הפחות את פליטות גזי החממה עד 2030 – ולהגיע לנייטרליות פחמנית מוחלטת (Net Zero) עד 2050.
לטובת השינוי המתבקש, נדרש בראש ובראשונה להאיץ את השינוי בפעילותן של מערכות החשמל והתחבורה, כך שיישענו על מקורות אנרגיה בנות קיימא, במקום על דלקים פוסיליים מזהמים. מרבית המדינות המפותחות כבר התגייסו למאבק בנושא עוד בהסכם פריז, המעגן את נכונותן לבצע מעבר לשימוש גובר באנרגיות ירוקות. אלא שהדו”ח מציב תמרור אזהרה הקורא להן – על אף מאמציהן – לפעול בדחיפות להקצאת משאבים נוספים להקמה ופיתוח תשתיות אנרגיה ירוקה.
הזדמנות לתעשיית הקלינטק
תעשיית האנרגיות המתחדשות רשמה בשנים האחרונות קפיצות דרך משמעותיות, אבל עדיין אלה צעדים מדודים ביחס לגודל המהפכה האנרגטית הצפויה בשנים הבאות. טלטלת מחירי האנרגיה בעולם בכלל ובאירופה בפרט, לצד הידלדלות עקבית במשאבי הטבע (נפט, פחם וגז), מדגישים את חשיבות האצת המעבר להישענות על אנרגיות ירוקות, במקביל לפיתוח היצע רחב של פתרונות שיבטיחו מערך יצור אנרגטי יעיל.
למעשה, אם עד השנים האחרונות המיקוד היה בעיקר בתחומים מסורתיים של אנרגיות ירוקות – סולארית ורוח – הרי שתחום הקלינטק מציע היום גם נישות חדישות ומתקדמות יותר כמו ניהול רשתות חשמל, אגירת אנרגיה, ביוגז ועוד, שנועדו להגדיל את תפוקת האנרגיה הנקייה ולנצל מקורות נוספים. ועדיין, על אף כל אלה, מדינות רבות, ובהן ישראל, נמצאות הרחק מאחור ביחס להיקף השימוש באנרגיות מתחדשות והשגת יעד האקלים שהציבו – ניטרליות פחמנית עד אמצע המאה הנוכחית.
פערים אלה עשוים להוביל לכך שתקציבים ממשלתיים לטיפול בסוגיית האקלים צפויים להתרחב, ועמם התגברות זרימת ההון הפרטי לחברות בענף. כמו כן, שיקולי ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי), לרבות רגולטורים שמחייבים חברות לדווח על פליטות גזי החממה מפעילותן, מייצרים מוטיבציה להתיישר עם הפרסומים המדעיים המדאיגים – ולהתמודד עם משבר האקלים.
תנאי השוק השוררים ורצף ההתפתחויות האחרונות, בעיקרם טלטלת מחירי הנפט והגז בעולם, הוזלת עלויות הפקת אנרגיה ירוקה, והצורך הבהול בגמילה משימוש בדלקים פוסיליים, צפויים לספק תנופה להמשך צמיחת הקלינטק, שעוד רחוק ממיצוי הפוטנציאל. כמו כן, החרפת הטון בדו”ח האקלים האחרון, עשויה להיות מגובה בהשקעות תואמות בענף.