משקיעי נדל”ן של פרופימקס, נפגשו בערב גאלה מיוחד כדי להשיק את שיתוף הפעולה עם יוזמת “יכולים נותנים”, הפועלת להגדיל את מספר בעלי היכולת המשקיעים במגזר החברתי. המפגש הציף את הדימיון בין ערכי פרופימקס ומעורבות חברתית אישית התורמת לשינוי חברתי
בחודש מאי האחרון התכנסו ברעננה כ-40 משקיעי נדל”ן למפגש בתחום ההשקעות, אולם במקום לשמוע וללמוד על השקעות בנכסי נדל”ן כמשרדים, מרכזי קניות או מרכזים לוגיסטיים, למדו הנוכחים בחדר, כולם ישראלים בעלי יכולת, כיצד לעשות צעדים ראשונים בהשקעות חברתיות, או אם תרצו – למקסם את התשואה החברתית שהם משיגים. המפגש נערך בהשתתפות חברי יוזמת “יכולים נותנים” ובמהלכו תיארה מנהלת היוזמה, מיה לפיד עדות, את ההזדמנות שבהשקעה חברתית. בהמשך המפגש סיפרו שלושה מחברי היוזמה, שולה מוזס, נעם לאוטמן ויעל ליפמן, על מהות השקעתם החברתית ולאחר מכן התכנסו המשתתפים לשיחה עם חברי היוזמה ששיתפו מניסיונם הפרטי.
למרות שהיקף העושר האישי בישראל נמצא במגמת עליה חדה מזה שנים רבות, מחקרים וסקרים מלמדים כי בעלי אמצעים כאן אינם תורמים בהתאם ליכולתםופחות מעמיתיהם בעולם, בעוד שהציבור הרחב בישראל תורם סכומים קטנים ובאופן מזדמן. יוזמת “יכולים נותנים”, קבוצת עבודה של תורמים ישראלים, פועלת בקרב בעלי יכולת – במטרה לקדםהשקעהחברתיתפרטית בישראל. מטרת חברי היוזמה, חלקם שמות מוכרים בקהילייה העסקית כגון שוקי ארליך (המשמש כיו”ר), אבי נאור, רוני דואק, יהודית יובל רקנאטי, נעם לאוטמן, רעיה שטראוס בן דרור, בועז רעם ואחרים, היא להגדיל את מספר בעלי היכולת המשקיעים במגזר החברתי בישראל, באופן משמעותי ובר קיימא. זאת באמצעות עידוד בעלי האמצעים לתרום ולהיות מעורבים במטרות חברתיות.
אם כולנו תורמים, האם אנחנו משקיעים חברתיים?לפיד עדות מסבירה: “אם סוכמים תרומות של משקי בית במסגרת מבצעי גיוס המוניים כמו “הקש בדלת”, השתתפות בגאלה, ערב התרמה כזה או אחר, מגלים כי מדובר בסכומים מצטברים שיכולים באמת להיות משמעותיים” . לפי סקר שהזמינו ביוזמת “יכולים נותנים” עולה כי סך התרומות מדי שנה, מתחת ל- 100,000 שקלים לתורם בודד או למשק בית, מצטבר לכדי 4 מיליארד שקלים. “במסר שלנו אנחנו מבחינים בין תרומה אקראית שאומנם יכולה להסתכם לסכומים משמעותיים, לבין תרומה מתוכננת, מעורבת ובעיקר משפיעה”, היא אומרת.
בועז רעם, החבר מזה שנה בוועד המנהל של יוזמת “יכולים נותנים”, מספר על תגובה אופיינית שהוא מקבל מצד בעלי יכולת שהוא מציע להם להצטרף למעגל המשקיעים החברתיים: “התגובה הראשונית שאני שומע לעתים היא מדוע שאני אעשה משהו שהמדינה צריכה לעשות? זו תפיסה רווחת בישראל. התשובה שלי היא שכנראה שהמדינה לא מצליחה לעשות כי אחרת לא היו צריכים אותנו”.
רעם, מייסד ומבעלי ג’נרל מילס (ישראל), המחזיקה בבעלות על מותגי פילסברי, האגן דאז ונייצ’ר-וואלי ומשקיע גם בנדל”ן, תורם כבר שנים ארוכות: “הגעתי לזה כי רציתי לסייע לכינון חברה טובה יותר בישראל. התחלתי לפני עשור, כמנטור לאסיר בן 15 בכלא אופק לבני נוער במתחם כלא הדרים. בלי שום רקע, התנדבתי פעם בשבוע ובמשך שלוש שעות מזמני, ישבתי עם אסיר ודיברנו על החיים. אני עדיין בקשר איתו ועם משפחתו”.
הניסיון האישי מאפשר לו לשכנע את המשקיע הפוטנציאלי ביתרון נוסף הגלום בפילנתרופיה: “בדרך כלל אנשים לא מדברים על זה, אבל התרומה שמקבלים מהשקעה חברתית היא פשוט מדהימה. אני מדבר בפירוש על שורת רווח אישית. הערכה שאתה מקבל מבני המשפחה והחברה סביבך היא דבר שתורם לתחושה הטובה שלך. התרומה החברתית גם נותנת לך קנה מידה, כי אנשים בעלי יכולת מאבדים לעתים את קנה המידה שלהם. פעילות כזו מסייעת להבין עד כמה קל לעשות שינוי חיובי בחיים של אנשים באמצעות חיבור אישי”.
אל תסתפקו בפילנתרופיית צ’קים
כחלק משיתוף הפעולה בין היוזמה לפרופימקס -“פרופימקס– משקיעים בחברה טובה” – מציעה האחרונה למשקיעי המפגשי התייעצות לצד סדנאות בהן תתאפשר למשתתפים התנסות בחוויה של השקעה חברתית תוך כדי המשך למידת תחום הפילנתרופיה החברתית. לפיד עדות מתארת כיצד משמשות הסדנאות כמאיץ לחוויית הנתינה: “במשך שלוש שעות מתנסים ומתרגלים המשתתפים תהליך מלא של השקעה חברתית. אילו שאלות המשקיע צריך לשאול את עצמו, איך מבצעים בדיקת נאותות למיזם, כיצד לבחון את האימפקט של הנתינה וכו’. כדי שהתהליך יהיה קרוב ככל האפשר לתהליך במציאות, ועל מנת שיוכלו לתרגל הלכה למעשה, מתבקשים המשתתפים להביא עמם סכום כסף סמלי שנקבע מראש שישמש לצורך התרגיל כתרומה. סך סכום הכסף שיצטבר יאפשר להוציא לפועל מיזם קטן דרך הפלטפורמה של עמותה שנקראת ‘קרן בקטנה’, המאפשרת להשקיע במיזמים נקודתיים, לפי בחירת משתתפי הסדנה”.
אסף רוזנהיים, מנהל השקעות בפרופימקס, מסביר כי שיתוף הפעולה בין פרופימקס ל”יכולים נותנים” מאפשר למשקיעים לקבל הכוונה והדרכה בתחום ההשקעה החברתית באמצעות הקניית כלים ובניית יכולות, לצד מפגשי ‘אחד על אחד’ עם חברי היוזמה: “פרופימקס גאה בערכים המנחים אותה. להשקעה חברתית יש ערך לאומי של יצירת שינוי. היא מקדמת עשייה, יזמות וחדשנות חברתית. הניסיון מלמד שפרויקטים רבים שהחלו בזכות נתינה פרטית מאיצים תהליכי שינוי רחבים יותר ומאומצים בהמשך גם על ידי המדינה. אנחנו רוצים להיות חלק מעשייה זו ולכן שילבנו כוחות עם “יכולים נותנים” לקראת היובל של החברה האם של פרופימקס, במברגר-רוזנהיים בע”מ, הפועלת כבר קרוב ל-50 שנה”.
לפיד עדות מסבירה כי הרעיון לסדנאות עלה בשל הקושי של חברי היוזמה להגיע לקהל היעד וההבנה שהשראה כשלעצמה אינה מספיקה: “בשנים האחרונות הירצוחברי היוזמה בכנסים ומפגשים שונים, וחישבנו שסך הכול דיברנו לפני 15 אלף איש. אנחנו לא יודעים כמה מהם באמת התחברו וצמחו בהיקפי הנתינה ורצינו להציע תהליך משמעותי וחווייתי יותר. אחת הדרכים להגיע לקהל היעד היא באמצעות חברות עסקיות שלהן קהלים אמידים כגון פמילי אופיס, בנקאות פרטית ועוד. הצענו לפרופימקס משהו תהליכי, לא חד פעמי, שיאפשר להרחיב את פורטפוליו ההשקעות של לקוחותיהם מכיוון אחר. התועלת הדדית: אנחנו מגיעים לקהל פוטנציאלי, והם מרחיבים את השירות והחוויה שהם מציעים למשקיעים. במפגש אחר עם צעירים, שוחחתי עם משקיע שעשה הון בהייטק שסיפר שכאשר בנה את הסטארטאפ הוא ידע עם מי לדבר כי האקו-סיסטם בתחום היזמות והטכנולוגיה מפותח. אבל לאחר שצבר הון אף אחד לא פנה אליו והוא לא ידע אל מי לפנות שיוכל להדריך אותו כיצד להשקיע בתחום החברתי, כיצד לתרום, מי האנשים הנכונים לדבר איתם, אילו כלים דרושים”.
רעם מדגיש כי יש אינסוף אפיקים להשתלב: “אפשר לתרום כסף ובנוסף להקדיש מעט או הרבה זמן. כל אחד יכול לבחור את התחום המתאים לו. בדיוק סיימתי פגישה עם שותף להשקעות, שפנה אלי ואמר אני רוצה לעשות משהו בתחום החברתי. הסברתי לו שהוא יכול להיות למשל יו”ר של פעילות מסוימת. הוא אמר ‘אני לא רוצה להיות יו”ר אלא לעבוד בשטח. להתחבר לאנשים’. לבסוף הוא החליט להשקיע סכומי כסף משמעותיים, וגם להיות במגע אישי עם השטח. אם מישהו בא ואומר לי אני לא יכול – אז אני אגיד לו אז אל תעשה, אל תראה בזה נטל אבל תבין מה ההפסד האישי שלך”.
כיום רעם משקיע שעות רבות בפעילות ענפה: בנוסף לחברות ב”יכולים נותנים”, הוא חבר בוועד המנהל וראש וועדת ההשקעות בעסקים חברתיים של ארגון הג’וינט העולמי, יו”ר ניפטי ישראל וחבר ב-JFN. למשקיע מתחיל הוא מציע קודם כל לבחור תחום שקרוב ללבו. לאחר מכן, לבדוק האם מי שמנהל את היוזמה שנבחרה והשותפים בה הם אנשים שהוא יכול לתת בהם אמון, ממש כמו בכל השקעה אחרת: “אנשים בעלי יכולת מוכחת בתחומים מסוימים אשר יוכלו להביא את היוזמה לגבהים חדשים ולהשיא תשואה חברתית”.
אחד המסרים שחשוב לחברי יוזמת “יכולים נותנים” להבהיר הוא הדמיון בין השקעה עסקית לחברתית:
“גם תורמים כיום רוצים למדוד ולהעריך מה כספם עשה. פעם אנשי המגזר העסקי ביקרו את אנשי המגזר החברתי על תרבות ניהולית לוקה בחסר. היום הביקורת התחלפה בחשיבה שרואה דווקא בפער – הזדמנות, לא מכשול. הערך שלנו למגזר החברתי עצום שכן אנו מביאים את היכולות שמגשרות על הפער: הטמעת תוכנית פעולה ברורה בתוכנית חברתית , קביעת טווחי זמן מוגדרים, מדידת תוצאות ושאר כל הדברים החשובים שיש בחשיבה המאפיינת את המגזר העסקי ויכולה לסייע למגזר החברתי להתרומם גבוה יותר. אם מאחדים כוחות בין אנשים בתחום החברתי והתחום העסקי השמיים הם הגבול”.
